לכאורה זה לא הוגן להשוות בין תוצאות המדד החברתי של חברי הקואליציה (ללא חברי הממשלה), לבין חברי האופוזיציה. האופוזיציה אינה כפופה למשמעת קואליציונית ואינה חייבת להתחשב באילוצים תקציביים. אבל טענה זו לא פותרת את הבעיה שגם בתוך האופוזיציה וגם בתוך הקואליציה קיים מגוון רחב של רמות חברתיות.

 

 

בשלושת המקומות הראשונים במדד החברתי של האופוזיציה נמצאים ח"כ דב חנין, ח"כ איתן כבל וח"כ ניצן הורוביץ, בדיוק כפי שהיה במדד המסכם לכנסת הקודמת לפני שנה. הם נציגי האופוזיציה הבולטים ביותר, ואפשר לראות בהם את מייצגי האידיאל של ההצבעה החברתית, שנמצאת בגבהים, שמטבע הדברים אף חבר קואליציה לא יוכל להגיע אליהם. לכן, כדי שלא נחטא לאיש, נפנה לבחון את הציון הגבוה ביותר לו זכה ח"כ מהקואליציה – ח"כ יריב לוין עם 34 נקודות מדד – ונשתמש בו כדוגמא לציון האופטימלי: לחברי האופוזיציה - זה הציון אותו הם ירצו לעקוף כדי להרגיש כאופוזיציה לוחמת וחברתית; לחברי הקואליציה, זה האידיאל האפשרי אליו אפשר לשאוף.

 

נתחיל באופוזיציה: מתוך 52 חברי אופוזיציה רק 21 עברו את 'ציון הזהב' הזה. 31 חברי כנסת שאינם מחויבים לקואליציה ולשלל הסכמים, היו פחות חברתיים מח"כ אחד לפחות, שכן מחויב לממשלה ולמדיניותה. חוץ ממרצ, לכל סיעות האופוזיציה נציגים במצעד הבושה הזה. הציון הממוצע לח"כ מהאופוזיציה עומד על פחות מ-28 נקודות, ציון אליו הגיעו או עברו חמישה ח"כים מהקואליציה. כאשר המחויבות החברתית של האופוזיציה נמוכה כל כך, לא ברור מדוע הממשלה ממהרת לחזק את משילותה; לא נראה שרבים מנסים להילחם בה ממילא.

הציון הרע של הח"כים הללו לא נובע רק מהצבעות רעות; הוא נובע גם מהיעדרות מהצבעות. ח"כ ישראל חסון, שזכה בשמונה נקודות מדד, השתתף רק בחמש הצבעות, בכולן הוא הצביע לפי עמדת המשמר החברתי. כלומר, הוא יודע להיות חברתי, הוא פשוט בוחר שלא לעשות כן. תחתיו נמצאים ח"כ אברהים צרצור וח"כ אלי ישי – שניהם עם אפס נקודות – שהגיעו לשמונה הצבעות והצבעה בודדת, בהתאמה.

 

הקואליציה דורשת מבט שונה. כאמור, ח"כ אחד קיבל את 'ציון הזהב' שהוא רף המדידה. בדיקה מהירה מגלה שיש בסיעתו של ח"כ לוין את ח"כ מירי רגב, שהגיעה אחרונה מבין הח"כים שאינם בממשלה ויושבת גם היא ב'מועדון האפס'. אצלה הציון העגול מייצג כנראה מדיניות מסוג כלשהי, כי היא בנתה אותה דרך נוכחות ב-31 *הצבעות. בקואליציה ח"כ אביגדור ליברמן העתיק את שיטתו של ח"כ ישי, שנכח רק ב-3 הצבעות, מהן יצא בציון אפס. אלא שחוץ מליברמן, לא נראה שחברים רבים בקואליציה (שאינם חברי ממשלה) נוהגים להיעדר ארוכות, מה שמבהיר שציוניהם הנמוכים יחסית – ממוצע של 15.8 נקודות מדד לח"כ – נובעים מהצבעות לא חברתיות. ועל כך אנחנו מצווים לשאול: אם יו"ר הקואליציה, מי שאמון לדאוג שרצון הקואליציה והממשלה מתגשם בהצבעות, מצביע חברתית, האם הח"כים בקואליציה שמזנבים אחריו יכולים באמת לטעון שהם קורבן של המשמעת הנכפית עליהם, או שמא הם לא באמת תומכים בסדר יום חברתי?